"ביצים.. ביצים.." אהה סליחה "יוגה, יוגה, יוגה!"

סבתי עליה השלום סרקה במסרק פלסטיק פשוט את שערותיה הארוכות והלבנות והחלה מספרת:

"כשהייתי ילדה ולא היה מה לאכול בבית, היה אבי מתעורר השכם בבוקר, מתכופף ואוסף את הביצים שהטילו התרנגולות, מניחם בסלסלה ויוצא מביתנו בכרם התימנים לכיוון שוק הכרמל הצמוד. מחפש פינה צדדית, מתיישב על שרפרף נמוך וקורא לעבר הרחוב הריק: "ביצים, ביצים, ביצים!" כשמישהו היה עובר, מיד היה משתתק, מכסה את הביצים ועושה עצמו נח. כל כך מתבייש היה, כל כך היה לו לא נעים..."

נזכרתי בסיפור זה הבוקר כי רציתי לקרוא: "ביצים..ביצים.." אהה סליחה "יוגה, יוגה, יוגה!" אז הנה, אני לא מכסה את הסלסילה, ולא מסתתרת בפינה אלא רוצה לשתף ולקרוא:

פתחתי סטודיו ליוגה! בבית! והוא שקט וחמים וטובל בירק מסביב ולא להאמין שזה בתוך תל אביב!! בשכונת מעוז אביב. יש שפע של חניה סביב ואויר נהדר!

ה"לא נעים" זז הצידה כי אני מאמינה בכלי הזה בכל ליבי. יוגה זו מתנה נפלאה, מרפאה, מחזקת ומאזנת שאנו יכולים לתת לעצמנו ועל הדרך גם הסובבים אותנו מרוויחים